[פערשטאפונג] בריאה (חולין מז) פי' מקום עמוק יבש שאין הרוח מהלכת בו קורעין אותו מקום אם יש בו שחין מחמת שחין הוא ואם לאו נותנין עליו רוק או דבר קל כגון קש וכדומה לו ונופחין אם מבצבצת כשרה ואם לאו טריפה: