אין מחייבים את הנתבע להישבע שבועה של תורה משום הודאתו במקצת הטענה, אם התובע הוא חרש - שאינו שומע ואינו מדבר - או שוטה או קטן, שכן חרש שוטה וקטן אינם בני דעה ואין תביעתם תביעה.
ברם, נשבעים על טענת הקטן "שבועת היסת" (ע"ע), מפני תיקון העולם, שלא יהא כל אחד נוטל ממונו של קטן והולך לו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)