אין התורה מטילה עונש על מעשה עבירה, אלא אם כן הזהירה שלא לעשות את אותו מעשה.
אפילו על עבירות חמורות שעונשן מיתה תישאל השאלה: "עונש שמענו, אזהרה מניין?".
בטעם הדבר שאין עונשין אלא אם כן מזהירין, כתב בספר החינוך: "שאלמלא האזהרה היה במשמע שיהיה רשות לקבל העונש ולעבור על המצווה, כעין מקח וממכר".
ברם, עונשי כרת ומיתה בידי שמים, וכן חיובי ממון, אינם צריכים אזהרה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)