בהמות קדשים שנטרפו, אין פודים אותם, להוציאם לחולין ולקנות בדמיהם קרבנות אחרים, שהואיל והן טריפה, הרי שאינן ראויות עוד לאכילת אדם, אלא לאכילת כלבים, הלכך אין פודים אותם להאכילם לכלבים, משום כבוד הקדשים, אלא ירעו עד שימותו ויקברו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)