דבר שניתן לאשה, יש לבעלה בו קניין פירות, ולדעות אחרות - אף קניין הגוף.
חכמים תיקנו, שאשה המקבלת מתנה - קנאה בעלה. אלא שיש אומרים שאין קניין הבעל במתנה אלא לפירות, אך אין הוא קונה את המתנה לגמרי; ויש אומרים שדין מתנה כדין מציאה שכולה לבעל.
ישנן דעות הסוברות, שאף אם נותן המתנה התנה על מנת שאין לבעלה רשות בה, אין תנאו קיים וזכה בה הבעל.
ברם, אם הבעל עצמו נתן מתנה לאשתו, קנתה האשה, ואין הבעל אוכל פירות ממנה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)