על פי המשנה, אסור לערוך שמחת נישואים בימי חול המועד של חג סוכות או של חג הפסח; הסיבה לאיסור, לפי אחת השיטות בתלמוד, היא מפני ש"אין מערבים שמחה בשמחה" -
כלומר: במהלך ימי החג יש לאדם לפנות את כל צרכיו ועיסוקיו - ולהיות פנוי כל-כולו לשמחת החג; לא להעסיק את עצמו בשמחה אחרת, גם אם היא שמחה של מצווה; מפני שלא עושים מצוות חבילות-חבילות (=כמה מצוות ביחד).
התלמוד מוצא אסמכתא לרעיון הזה בתנ"ך:
כידוע, דוד המלך רצה מאוד להקים את בית המקדש, אולם מאחר שהוצרך לשפוך דם רב במלחמות, אמר לו הקב"ה ששלמה בנו, שהתברך בשלום בימיו, הוא שיממש את שאיפתו ויקים בית לה' - "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ; לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי... הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב...".
לצורך הבנייה גייס שלמה המלך לא פחות מ-150,000 איש (80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים); מלאכת ההקמה נמשכה 7 שנים תמימות. והנה, לאחר שסוף סוף בית המקדש המפואר עמד על תילו, ערך שלמה משתה גדול של שבעת ימים לכבוד חנוכת המקדש.
ואמנם, כשמעיינים בתנ"ך רואים משהו מעניין: שלמה חונך את בית המקדש בח' בתשרי - 7 ימים בדיוק לפני חג הסוכות (ט"ו בתשרי); כאשר מיד עם סיומם חוגגים עם ישראל את שבעת ימי הסוכות - סה"כ ארבעה עשר ימים רצופים של חג.
ונשאלת השאלה: למה ששלמה יבטל את העם ממלאכתו ועיסוקיו משך ארבעה עשר ימים רצופים? מדוע הוא לא המתין כמה ימים ושילב את שמחת חנוכת המקדש יחד עם שמחת סוכות?
התשובה לזה נמצאת בפסוק: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל... שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם". הפסוק עושה הפרדה ברורה בין שבעת הימים הראשונים של חנוכת הבית לשבעת הימים הנוספים של חג הסוכות. שהרי כבר נכתב תחילה "אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם", מה הצורך לציין זאת שוב ולחלק אותם לשתיים - שבעת ימים ושבעת ימים?
אלא שזה בא להדגיש לנו את ההפרדה הברורה שעשה שלמה: חנוכת הבית לחוד, ושמחת החג לחוד; ו"אין מערבבים שמחה בשמחה". ומהטעם הזה קבעה המשנה שיש לדחות את שמחת הנישואים מפני החג.
מקור: מסכת מועד קטן דף ט, עמוד א' ובפירוש התוספות; דברי הימים א, פרק כ"ב.
(© כתב: הרב יוסי אסולין)