אין קדושה חלה על הפרשת תרומות ומעשרות או קדשים שהולכים לכתחילה לאיבוד.
כתוצאה מכך: מי שנטמאו כל פירותיו לפני שהפריש עליהם ביכורים, אינו מפריש מהם ביכורים, לפי שאין מפרישין לאיבוד.
תוצאה נוספת: מי שהיה טעון כדי יין או כדי שמן, וראה שהכדים נשברים, ואמר: "הרי הם תרומה על פירות שבביתי", לא אמר כלום, שכן המופרש אינו שמור, ואין מפרישין לאיבוד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)