כשאדם חייב במצות שמחה, אסור לו לערב בה שמחת מצוה אחרת.
כתוצאה מכך: אין נושאין נשים ולא מייבמין ביום טוב ובחול המועד, מפני ששמחה היא לו, ו"אין מערבין שמחה בשמחה".
יש אומרים שאיסור זה הוא מן התורה, ויש אומרים שאינו אלא מדרבנן.
בטעם האיסור כתבו הראשונים, כדי שיהא לבו פנוי לשמחה שהוא חייב בה, ואם יערב בה שמחה אחרת, נמצא שאינו שמח כראוי.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)