כל דג שיש לו "קשקשת" (ע"ע), בידוע שיש לו "סנפיר" (ע"ע), וטהור הוא, שכן אין קשקשת אלא לדגים טהורים.
סימני טהרתם של דגים הם: סנפיר וקשקשת, אך קשקשת הוא הסימן המובהק, שכל דג שיש לו קשקשת, בידוע שיש לו סנפיר, ואין צריך לבדוק אחריו עוד, שודאי דג טהור הוא.
ברם, ישנם דגים שיש להם סנפיר ואין להם קשקשת, והם דגים טמאים, ונמצא שסנפיר אינו סימן לטהרתו של דג, וכל שאין לו קשקשת אינו טהור. ולמה נזכר "סנפיר" בתורה? - משום "יגדיל תורה ויאדיר", להודיע שאין קשקשת בלא סנפיר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)