טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

גמל האוחר בין הגמלים – גמל

"א"ל רב פפא לאביי: לימא ר' יוסי הגלילי לית ליה דר' אחא, דתניא, ר' אחא אומר: גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו, בידוע שזה הרגו, דאי אית ליה דר' אחא, בדיני נפשות נמי משכחת לה כר"ש בן שטח, דתניא: אמר רבי שמעון בן שטח: אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו, ודם מטפטף, והרוג מפרפר. אמרתי לו: רשע מי הרגו לזה? או אני או אתה, אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, שהרי אמרה תורה: על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, אלא המקום יפרע ממך. אמרו: לא זזו משם עד שנשכו נחש ומת וכו'" (שבועות לד ע"א).

פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: לֵימָא [האם לומר] שר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי לֵית לֵיהּ [אינו סבור] כשיטת ר' אַחָא? דְּתַנְיָא [ששנויה ברייתא], ר' אַחָא אוֹמֵר: גָּמָל הָאוֹחֵר מיוחם ומשתולל בֵּין הַגְּמַלִּים וְנִמְצָא גָּמָל הָרוּג בְּצִידּוֹ בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ, ואין צורך לראות שכך היה כדי לחייב את בעליו. דְּאִי אִית לֵיהּ [שאם יש לו, הוא מקבל] את שיטת ר' אַחָא שהולכים אחרי ידיעה מסוג זה, המבוססת על אומדנא, אם כן בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת נַמִי מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ [גם כן מוצא אתה אותה], כמו המקרה שדן בו ר' שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius

שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות), הוגני (בכר).


נושא מרכזי לעיון: מהי משמעות הביטוי "גמל האוחר בין הגמלים"?

לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.

תקציר: זכרים הנמצאים בייחום מאיימים אחד על השני על ידי מתיחת גופם בעמדה גבוהה, עד כמה שניתן, והשמעת קולות נמוכים, תוך כדי הצגת רצף אופייני של הנמכת והגבהת הראש ומתיחת הצוואר לאחור. קולות נמוכים אלו עשויים להוות את המקור לפועל "אוחר" כלומר נחירה או חרחור. לעיתים בזמן המאבק עצמו לופתים שני זכרים זה את צוואר של יריבו באופן הגורם לחנק ומוות. אולי קולות החרחור הנובעים מהחנק הם המקור למילה "אוחר".

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המפרשים התחבטו בשאלה מהו "אוחר בין הגמלים". רבינו גרשום מפרש בבבא בתרא (צג ע"א): "כלומר שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים". נראה מדבריו שהפועל "אוחר" נגזר מ"חרחור". רש"י בסוגייתנו מפרש: "האוחר - בועט ברגליו. ולי נראה כשבא ליזקק לנקיבה הוא נלחם ומכה ברגליו גמלים שסביבותיו, ולשון אוחר נופל בתשמיש גמלים דתניא בבכורות (דף ח) גמל אחור כנגד אחור". הרשב"ם בבבא בתרא (שם) מפרש: גמל האוחר - עסוק בתשמיש רביעה, דאמרינן בבכורות (דף ח) לגבי תשמיש, גמל אחור כנגד אחור, וסתם בהמות בשעת תשמיש משתגעות ומכין זכרים זה את זה (כך שמעתיה מרבינו זקני מ"כ) ואיכא דאמרי אוחר כמו נוחר ולא נהירא".

הן רש"י והן הרשב"ם מסכימים באחד משני פירושיהם שהמקור של "אוחר" הוא מהמילה "אחור" המתארת את רביעת הגמלים. פירושם השני דומה לרבינו גרשום שמקור המילה אוחר היא בקולות המושמעים על ידי הגמל בעת המאבק שהם קולות חרחור או נחירה. אמנם רש"י מסתפק במילים "בועט ברגליו" אך כנראה מתכוון אף הוא להסבר הרחב יותר של רבינו גרשום שהבעיטות מלוות בקולות חירחור. מאידך גיסא הרשב"ם הכיר את הפירוש המילולי של האוחר, שהוא כמו נוחר, אלא שלא ידע מהן הנסיבות בהן הגמל נוחר.

מתצפיות על התנהגות הייחום של הגמלים ניתן להסיק שבתהליך הרביעה עצמו אין סכנה לגמלים השכנים משום שהוא מתבצע רק לאחר סיום המאבקים בין הזכרים המיוחמים. עיקר הסכנה הוא במאבקים עצמם שנתאר להלן:

זכרים הנמצאים בייחום מאיימים אחד על השני על ידי מתיחת גופם בעמדה גבוהה, עד כמה שניתן, והשמעת קולות נמוכים, תוך כדי הצגת רצף אופייני של הנמכת והגבהת הראש ומתיחת הצוואר לאחור. קולות נמוכים אלו עשויים להוות את המקור לפועל "אוחר" כלומר נחירה או חרחור.

אלמנטים נוספים של איום הם שחיקת השיניים והפרשת כמויות גדולות של קצף (רוק) מהפה תוך כדי ניפוח כיס בצורת שק בחיך העליון. כיס זה נשלף מחוץ לפה ומושך את תשומת לב הזכרים האחרים. לקראת המאבק הזכרים נעים במעגלים, מעלים קצף, ומחזיקים את הסנטר סמוך לקרקע. בזמן המאבק עצמו הזכרים מנסים להפיל זה את זה בעזרת נשיכות של הרגליים ולפיתת הראש בעזרת הלסתות. לעיתים הם מצליחים להפיל אחד את השני כאשר הם לופתים זה את צוואר של יריבו באופן הגורם לחנק ומוות לאחד היריבים.(1) ייתכן גם וקולות החרחור הנובעים מהחנק הם המקור למילה "אוחר".

שמעתי מפי עד ראיה שחלק מההתנהגויות שתארתי לעיל אינן קשורות ישירות דווקא לנוכחות זכרים אחרים בשטח, כלומר למאבק בין זכרים, אלא מתקיימות גם כאשר מחזר זכר בודד. הוא צפה בזכר המפריש קצף מפיו ומשמיע את הקולות הנמוכים כשהיה לבדו בקרבת נקבה. התופעה איננה סותרת את הקביעה שהתנהגויות אלו קשורות למאבק בין הזכרים משום שהתנהגויות אינסטינקטיביות עשויות להתבצע גם בנסיבות לא רלוונטיות. למשל, בחצרי חי לו נקר המנקר ללא הרף בקולי קולות בקופסת מתכת התלויה על עמוד חשמל. התנהגות הניקור שלא בעונת הרבייה מיועדת לחלץ חרקים מתוך גזע העץ אך הנקר לא מודע לתכלית מעשיו ומבצע אותן גם כשאינן תכליתיות אך ורק משום שנתקל בגירוי המתאים להתנהגות. 

על הנושא "גמל האוחר בין הגמלים" כתבתי באופן דומה גם בבא בתרא עם תוספת פסקה הקשורה לסוגייה שם. 
 

גמל - כף רגל בעלת שתי אצבעות		גמל - הצד התחתון של כף הרגל

(1) Mammalian species No. 375, pp. 1-8,. Camelus dromedarius. By Ilse U. Kohler-Rollefson Published 12 April 1991 by The American Society of Mammalogists

 

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי:
מקיימין קוצים בשדות לגמליהן
גמל האוחר בין הגמלים
נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני
גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה
גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה
אמרי אינשי מגמלא אונה

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.