טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה – גמל 

 

"ת"ר: מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל, והיה שבאי מהלך אחריהם. אמר ליה אחד מהם לחבירו: גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה, וטעונה שתי נודות, אחת של יין ואחת של שמן, ושני בני אדם המנהיגים אותה אחד ישראל ואחד נכרי. אמר להן שבאי: עם קשה עורף, מאין אתם יודעין? אמרו לו: גמל מעשבים שלפניה מצד שרואה אוכלת מצד שאינה רואה אינה אוכלת. וטעונה שתי נודות אחת של יין ואחת של שמן. של יין מטפטף, ושוקע, ושל שמן מטפטף וצף. ושני בני אדם המנהיגים אותה אחד נכרי ואחד ישראל. נכרי נפנה לדרך, וישראל נפנה לצדדין. רדף אחריהם ומצא כדבריהם וכו'" (סנהדרין קד ע"א).

 

שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius

שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות), הוגני (בכר).


נושא מרכזי: כיצד זיהה השבוי את עקבות הגמל?

 

לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.

במעשה המובא כאן מתוארים בזה אחר זה הסימנים על פיהם ידע השבוי את שהתרחש בדרך שלפניהם. הוא קבע שהגמל סומא באחת מעיניו על פי אכילת העשבים רק מצד אחד של הדרך וכו'. על פי הסיפור לא נזקק השבוי להסביר מנין הוא מסיק שהבהמה ההולכת לפניהם היא גמל וכנראה שדבר זה היה ברור מאליו הן לשבויים והן לשבאי ולא העיד על חכמתו היתירה של עם ישראל. השבוי מתאר כמובן מאליו שהולך לפניהם גמל האוכל תוך כדי תנועה אלא שעל פי מיקום האכילה קבע שהוא סומא. התנהגות זו מאפיינת את הגמלים שוכני המדבר הצחיח והדליל בצמחייה. הגמל נוגס פה ושם במהלך הליכתו וכך אינו גורם נזק לצמחייה במקום מסוים. יש לכך חשיבות אקולוגית בעיקר בהשוואה לנזק שגורמים הבקר והעיזים בשטחי המרעה. דרך נוספת לזיהוי ובולטת יותר היא כמובן העקבות של הגמל שהלך לפניהם. בשורות להלן אתאר את מאפייני עקבות הגמל, המאפשרים את זיהויים באופן וודאי (חייבים להניח שהזיהוי היה בעזרת עקבות ולא על ידי כך שהגמל היה במרחק ראיה משום שאז לא היה צורך בסימנים על הקרקע שיעידו היכן הם ניפנו), לאור המקורות הדנים בסימני הבהמות הטהורות.

"אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם" (ויקרא, י"א ד'). "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם" (דברים, י"ד ז'). בפסוק בדברים נאמר פרט מבנה נוסף והוא שעל הפרסה להיות שסועה. ואמנם גם לסדרת מפריטי הפרסה (סוסים, זברות, פרא) יש פרסה אלא שהיא איננה שסועה. אומרת הגמרא: "ואמר רב חסדא: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום (חתוך), בודק בפרסותיה אם פרסותיה סדוקות בידוע שהיא טהורה, אם לאו, בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר חזיר וכו'" (חולין נט ע"א). התנאי לכשרות על פי גמרא זו הוא פרסה סדוקה כלומר שוסעת שסע.

רבים עסקו בשאלה מדוע אין הגמל נכלל בין הבהמות הטהורות שהרי לכאורה גם הוא בעל פרסה ושוסע שסע. על פי תורת המיון המקובלת היום אכן הגמל נכלל בסדרת מכפילי פרסה וכפי שניתן לראות בשרטוט המבנה העקרוני של עצמות רגל הגמל דומה לחזיר (מפריס פרסה אך איננו מעלה גרה), לאייל האדמוני ולבקר. על מנת לסייע בהבנת השרטוט הוספתי את שרטוט המתאר את עצמות יד האדם ובעזרתו ניתן למקום את חלקי הרגל השונים של בעלי החיים. מיותר לציין שהרגל הקדמית בחיות אלו מקבילה ליד האדם. האותיות הגדולות באנגלית (C, M, P) מציינות את החלקים הראשיים של כף היד. האותיות הקטנות באנגלית מציינות את השמות הספציפיים של עצמות שורש כף היד על פי המקראה המצורפת. הספרות מציינות את מיקום האצבע יחסית לסידור 5 האצבעות המקורי ביונקים. ניתן לראות שלפחות אצבע אחת נעלמה ואחרות התנוונו.

 

 

פרא - מבט מהצד		עצמות הרגל הקדמית הימנית במפריסי פרסה בהשוואה למפריטי פרסה (הפרא). c = cuneiform, l = lunar, s = Scaphoid, u = Unciform, m = Magnum, td = Trapezoid Encyclopædia Britannica

 

 

רגל גמל		רגלים קדמיות של אייל הכרמל Foto: von Joachim Bäcker, loaded by Fantagu

 

במבט מצידה העליון של כף רגל הגמל (למעשה אין זו כף הרגל אלא רק האצבעות) אנו מוצאים התאמה למתואר בשרטוטי שלד הכף (שרטוט 2) ואכן גם הגמל נראה כמפריס פרסה ושוסע שסע. התמונה מסתבכת כאשר אנו בודקים את חלק הכף הדורך על הקרקע משום שבמכפילי הפרסה הרגילים (למשל אייל, בקר, צבי) העקבה נראית מחולקת לשנים ואילו בגמל העקבה איננה מחולקת לכל אורכה אלא רק בקצה הקדמי (ראה בתמונות). ניתן להבחין בחלוקה שטחית מאד הנובעת מלחץ שתי הכריות עליהן דורך הגמל אך לא חלוקה מוחלטת כמו בצבי למשל. השאלה היא מדוע התורה אסרה את הגמל שהרי הוא מעלה גרה (על פי הפסוקים) ולכאורה גם מפריס פרסה ושוסע שסע ובע"ה נדון בשאלה זו במקומה במסכת חולין.

 

עקבת צבי		עקבת פרא - צולם במכתש רמון
עקבת גמל		כף רגל גמל            צילמה: תהילה פרנקל-רענן

 

זיהוי עקבות הגמל בהשוואה לבעלי פרסות אחרים פשוט  בראש ובראשונה בגלל גודלן יוצא הדופן. גודל עקבת גמל בוגר היא כ – 15 ס"מ. במקרה ומדובר בגמל צעיר שעקבותיו קטנות יותר גם אז אין מקום להתלבטות בינן לבין עקבות מכפילי פרסה מחד גיסא ומפריטי פרסה מאידך גיסא. אצל שסועי הפרסה השסע עובר לכל אורכה של הפרסה ואילו במפריטי פרסה אין שסע מכל סוג שהוא (ראה בתמונת הפרא ובשרטוט). רק בעקבות הגמל אנו מוצאים את השסע החלקי כלומר בחלק הקדמי של הפרסה.

הגמל מיוחד לא רק בצורת העקבות אלא גם באופן הצעידה. בגלל אורך הרגליים ביחס לאורך גופו צעדיו גדולים מאד. הצעד גדול יותר מהמרחק בין הרגל הקדמית לרגל האחורית. לכן מוכרח הגמל להרים את הרגל הקדמית, לפני שהרגל האחורית מגיעה לקרקע. להליכה בה שתי הרגליים מאותו צד מתרוממות באותו זמן קוראים ''מצדדת'', או טפיפה. היא גורמת לנדנוד ואינה נעימה לרוכב. אולי גם מסיבה זו נקרא הגמל "'ספינת המידבר".

 
 

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי:
מקיימין קוצים בשדות לגמליהן
גמל האוחר בין הגמלים
נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)