סקר
מסכת שבת






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

גמל האוחר בין הגמלים – גמל

 

"שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח, זה מנושך וזה מועד לישוך, אין אומרים בידוע שזה נגחו וזה נשכו. רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו, בידוע שזה הרגו" (בבא בתרא צג ע"א).


שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius

שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות)


נושא מרכזי לעיון: מהי משמעות הביטוי "גמל האוחר בין הגמלים"?


תקציר: זכרים הנמצאים בייחום מאיימים אחד על השני על ידי מתיחת גופם בעמדה גבוהה, עד כמה שניתן, והשמעת קולות נמוכים, תוך כדי הצגת רצף אופייני של הנמכת והגבהת הראש ומתיחת הצוואר לאחור. קולות נמוכים אלו עשויים להוות את המקור לפועל "אוחר" כלומר נחירה או חרחור. לעיתים בזמן המאבק עצמו לופתים שני זכרים זה את צוואר של יריבו באופן הגורם לחנק ומוות. אולי קולות החרחור הנובעים מהחנק הם המקור למילה "אוחר".

המפרשים התחבטו בשאלה מהו "אוחר בין הגמלים". רבינו גרשום מפרש: "כלומר שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים". נראה מדבריו שהפועל "אוחר" נגזר מ"חרחור". הרשב"ם מפרש: גמל האוחר - עסוק בתשמיש רביעה, דאמרינן בבכורות (דף ח) לגבי תשמיש, גמל אחור כנגד אחור, וסתם בהמות בשעת תשמיש משתגעות ומכין זכרים זה את זה (כך שמעתיה מרבינו זקני מ"כ) ואיכא דאמרי אוחר כמו נוחר ולא נהירא". לרשב"ם המקור של "אוחר" הוא מהמילה "אחור" המתארת את רביעת הגמלים. הדעה השניה המובאת בדבריו דומה יותר לדברי רבינו גרשום ומתארת את הקולות המושמעים על ידי הגמל. חרחור או נחירה. ממידע על התנהגות הייחום של הגמלים ניתן ללמוד שבתהליך הרביעה עצמו אין סכנה לגמלים השכנים משום שהוא מתבצע רק לאחר סיום המאבקים בין הזכרים המיוחמים. עיקר הסכנה הוא במאבקים עצמם שנתאר להלן:

זכרים הנמצאים בייחום מאיימים אחד על השני על ידי מתיחת גופם בעמדה גבוהה, עד כמה שניתן, והשמעת קולות נמוכים, תוך כדי הצגת רצף אופייני של הנמכת והגבהת הראש ומתיחת הצוואר לאחור. קולות נמוכים אלו עשויים להוות את המקור לפועל "אוחר" כלומר נחירה או חרחור.

אלמנטים נוספים של איום הם שחיקת השיניים והפרשת כמויות גדולות של קצף (רוק) מהפה תוך כדי ניפוח כיס בצורת שק בחיך העליון. כיס זה נשלף מחוץ לפה ומושך את תשומת לב הזכרים האחרים. לקראת המאבק הזכרים נעים במעגלים, מעלים קצף, ומחזיקים את הסנטר סמוך לקרקע. בזמן המאבק עצמו הזכרים מנסים להפיל זה את זה בעזרת נשיכות של הרגליים ולפיתת הראש בעזרת הלסתות. לעיתים הם מצליחים להפיל אחד את השני כאשר הם לופתים זה את צוואר של יריבו באופן הגורם לחנק ומוות לאחד היריבים.(1) ייתכן גם וקולות החרחור הנובעים מהחנק הם המקור למילה "אוחר".

שמעתי מפי עד ראיה שחלק מההתנהגויות שתארתי לעיל אינן קשורות ישירות דווקא לנוכחות זכרים אחרים בשטח, כלומר למאבק בין זכרים, אלא מתקיימות גם כאשר מחזר זכר בודד. הוא צפה בזכר המפריש קצף מפיו ומשמיע את הקולות הנמוכים כשהיה לבדו בקרבת נקבה. התופעה איננה סותרת את הקביעה שהתנהגויות אלו קשורות למאבק בין הזכרים משום שהתנהגויות אינסטינקטיביות עשויות להתבצע גם בנסיבות לא רלוונטיות. למשל, בחצרי חי לו נקר המנקר ללא הרף בקולי קולות בקופסת מתכת התלויה על עמוד חשמל. התנהגות הניקור שלא בעונת הרבייה מיועדת לחלץ חרקים מתוך גזע העץ אך הנקר לא מודע לתכלית מעשיו ומבצע אותן גם כשאינן תכליתיות אך ורק משום שנתקל בגירוי המתאים להתנהגות.

מרכיב התנהגותי נוסף הקיים בגמלים עשוי להאיר נקודה נוספת הנתונה, לכאורה, במחלוקת בין פירושי רבינו גרשום והרשב"ם. לרבינו גרשום מחלוקת ת"ק ורבי אבא היא האם פוסקים על פי החזקה הן בשור והן בגמל כאשר שניהם מועדים. השור הוא שור המועד לנגוח וגם הגמל מועד להשתולל בלי קשר לעונת החיזור ("שמועד הוא לנשוך ולחרחר ולבעט בין הגמלים"). לפירוש הרשב"ם המחלוקת בין ת"ק לרבי אחא שונה במעט והיא "מקצה לקצה". לת"ק אפילו בשור מועד אין אומרים שהוא הנוגח ואילו לרבי אחא, בגמל בשעת הרביעה, למרות שהוא איננו מועד, בעליו חייב. בדברי הרשב"ם: "... וכל שכן בשור המועד ליגח, שנגח כבר שלש פעמים, ורבותא נקט גמל אוחר אע"פ שמעולם לא נגח ונשך". לפי גישה זו כאשר הגמל איננו מועד עולה השאלה מדוע דווקא הוא החשוד במעשה? והתשובה היא בלשון הרשב"ם: "בידוע שזה הרגו - דמוחזק הוא בשעת רביעה להכות וכו'". ניתן לשרטט כאן מעין דירוג ברמת המסוכנות: שור מועד – גמל אוחר – שור תם. הגישה של הרשב"ם נתמכת בתצפיות המלמדות שהגמלים בדרך כלל אינם תוקפניים (שלא כדברי רבינו גרשום). גם בעונת הייחום רק מספר קטן ביותר של זכרים מתחרים על הכתר ובדרך כלל רק שנים עד שלושה. במקרה שרק שני זכרים נמצאים בייחום מותו של אחד מהם מצביע על השני כחשוד העיקרי במעשה.
 

    

 

    
גמל – כף רגל בעלת שתי אצבעות   גמל – הצד התחתון של כף הרגל


 


 
(1)

Mammalian species No. 375, pp. 1-8,. Camelus dromedarius. By Ilse U. Kohler-Rollefson Published 12 April 1991 by The American Society of Mammalogists

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר