סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וקולחי כרוב ודלעת יונית – דלעת יונית


"... שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות מקדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד, רבי עקיבא אומר: שבעה; אלו הן: אגוזי פרך, ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב, ודלעת יונית" (יבמות, פא ע"ב).

פירוש: ... שֶׁהָיָה ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת, שהוא דבר חשוב לעצמו, שאינו נמכר במשקל או בכמויות גדולות, אלא כל פרט ממנו נמנה מְקַדֵּשׁ, ופוסל את הכל, ואינו בטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בשל אי-התבטלותם, אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד. ר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁבְעָה. אֵלּוּ הֵן הדברים שאינם בטלים, מפני שהם חשובים כשלעצמם: אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, וְרִמּוֹנֵי המקום בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת של יין, וְחִלְפֵי תְרָדִין מיני תרד מיוחדים, וְקוֹלָחֵי (גבעולי) כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: דלעת הבקבוק   שם באנגלית: Bottle Gourd   שם מדעי:  (Lagenaria vulgaris (L. siceraria

שם נרדף במקורות: דלעת יוונית, קרא


נושא מרכזי: מהי דלעת יונית ומה חשיבותה?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על דלעת הבקבוק הקש/י כאן.



הדלעת ושמות שונים של דלועים מופיעים פעמים רבות בספרות חז"ל ורבים עסקו בשאלת זיהוים. במסכת כלאים נמנו כמה מיני דלעת: "... וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה ופול מצרי והחרוב אינם כלאים זה בזה" (פ"א מ"ב). במשנה ה' מובא סוג נוסף: "הצנון והנפוץ החרדל והלפסן ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה". כבר בגמרא מתגלה חוסר הסכמה לגבי הזהוי: "ובדלעת הרמוצה. מאי דלעת הרמוצה? אמר שמואל: קרא קרקוזאי. רב אשי אמר: דלעת הטמונה ברמץ. איתיביה רבינא לרב אשי, רבי נחמיה אומר: דלעת ארמית היא דלעת המצרית, כלאים עם היונית, כלאים עם הרמוצה? תיובתא" (נדרים נא ע"א).

לפני שנפנה לזהות את הדלעת במקורות חשוב להדגיש שאין היא הדלעת המצויה היום בשווקים. המינים הנקראים בימינו דלעת הם מינים שמוצאם ביבשת אמריקה. כ – 50 שנה לאחר גילוי אמריקה כבר הייתה דלעת השדה נפוצה באירופה וממנה הופצה לשאר חלקי העולם. במהלך השנים פותחו מהמינים השונים זנים ותתי זנים רבים. מהסוג דלעת (Cucurbita) מגדלים בעיקר שני מינים: דלעת גדולה ((Cucurbita Maxima בעלת פרי בגוון כחול בדרך כלל שמוצאה באמריקה הדרומית ודלעת השדה ((Cucurbita pepo בעלת פרי כתום שמוצאה במקסיקו. קיים מין נוסף שזניו השונים נכללים בסוג דלעת והוא Cucurbita moshata.
 

      
 דלעת גדולה          צילם: Badagnani        דלעת השדה          צילם:  C. Ford


לדעת רוב החוקרים הדלעת בספרות חז"ל היא מין הנקרא דלעת הבקבוק או קרא מצוי שמוצאו באיזורים הטרופיים של אפריקה ומהם התפשט לאסיה ולאזור הים התיכון. מין זה נחשב לאחד המינים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כנראה שסתם דלעת במשנה ובגמרא היא דלעת הבקבוק או דלעת יוונית (קרא מצוי). דלעת זו שימשה למאכל וגם ליצירת כלים כמו למשל כלי קיבול. ממקורות שונים בספרות חז"ל ניתן לבנות פרופיל מאפיינים שיאפשר לנסות לזהות את הדלעת. למשל, מהמשנה בערלה (פ"ג מ"ז-ח) המובאת בסוגייתנו ועוסקת בביטול ערלה וכלאי הכרם בתערובת משתמע שהדלעת הייתה גידול חשוב ולכן איננה מתבטלת אפילו באלף. ייחודה של הדלעת היה כנראה בגודלה שהרי כאשר היא נחתכת היא מתבטלת ככל תערובת: "... נחתכו הדלועים, נתפרסו הככרות יעלו באחד ומאתיים" (שם מ"ח). מפרש הרמב"ם (שם): "וקלסי אכרוב עיקר הכרוב כלומר הגדול שבו. ודלעת יונית, ידוע. וכל אלו היו אצלם ידועים במינן והיה להן חשיבות, ולא היו נמכרין אלא במנין ומקפידין עליהן. אבל זולתן היו נמכרין אכסרא או הרבה ביחד ואינן נמכרין אחת אחת".

על גודלה של הדלעת נוכל לעמוד גם מדברי המשנה (שבת, פכ"ד מ"ד): "מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים וכו'". על מנת שבעלי החיים יהיו מסוגלים לאכול את הדלעת היה צורך לחתוך אותה לחתיכות קטנות יותר. בגמרא בחולין (יד ע"א) אנו לומדים: "אמר רב הונא, דרש חייא בר רב משמיה דרב: אסורה באכילה ליומא, ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא. הי רבי יהודה? אמר רבי אבא: רבי יהודה דהכנה היא, דתנן: מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים, רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת - אסורה, לפי שאינה מן המוכן; אלמא כיון דלא איתכן מאתמול - אסורה, הכא נמי כיון דלא איתכן מאתמול - אסורה" (חולין, יד ע"א). ממהלך הסוגיה ניתן להסיק שהדלעת היתה מיועדת בעיקר למאכל אדם ושאפשר היה לאוכלה גם חיה שהרי אם יש צורך בבישול היא איננה עומדת למאכל אדם. מפרש רש"י בשבת (קנה ע"א): "את הדלועין – התלושין, ולא אמרינן מוקצין הן לבהמה, דמאכל אדם הן". לשיטת רב יהודה (שם) הדלעת היתה קשה ומטרת החיתוך היתה לאפשר את אכילתה.

במשנה בסוכה אנו לומדים שהדלעת היא מין מטפס בעל עלווה ענפה, בדומה לגפן, שיש בכוחה לסכך סוכה: "הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה וכו'" (פ"א מ"ד). מסיבה זו הדלעת מנויה עם הדברים המביאים טומאה וגם חוצצים: "יש מביאין את הטומאה וחוצצין ... האירוס והקיסום וירקות חמור ודלעת יונית וכו'" (אהלות, פ"ח מ"א). רע"ב מפרש: "האירוס והקיסום ודלעת יונית וירקת חמורים - כל אלו מיני ירקות שעלים שלהן רחבים". תוי"ט: "האירוס כו' - במחוברים כדתנן במשנה ה. וכתב הר"ב שכל אלו עלין שלהן רחבין. והרמב"ם בחבורו שם כתב שמתקיימים בימות החמה והגשמים ולפיכך הם כמו הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ וכן כתב במשנה ה'". יכולת הטיפוס וההתפשטות של הדלעת וקצב הגידול המהיר שלה עשויים להסביר מדוע היא נבחרה על ידי הערוך (בעקבות תרגום השבעים) כזיהוי לצמח הקיקיון. בספר יונה (ד ו') נאמר: "וימן ה' אלוקים קיקיון מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו". ובפסוק י': "ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד". מפרש האבן עזרא: "וימן, קיקיון - חכמי ספרד אומרים דלעת או קרה ואין צורך לדעת מהו". פירוש זה איננו מקובל וכתב עליו בעל "מוסף הערוך": "מה לקיקיון אצל הדלעת" אך הוא מאפשר לנו להכיר את אחד ממאפייניה החשובים של הדלעת.
 

      
דלעת הבקבוק          צילם: Maderibeyza   דלעת הבקבוק          צילם:  מקור


 

רשימת מקורות:

ז. עמר, גידולי א"י בימי הביניים (עמ' 271-272).
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 46-52).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 71).

 

לעיון נוסף:

בפורטל "הדף היומי":


מהו הקרא ומה היא דרך אכילתו המקובלת? – "אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו" (ברכות, לו ע"א).

מהי הקרויה ומה היו השימושים בה? – "האבן שבקירויה אם ממלאין בה ואינה נופלת, ממלאין בה" (שבת, קכה ע"א).

מהם הדילועין ומדוע יש לחתוך אותם? – "מחתכין את הדלועין לפני הבהמה" (שבת, קנה ע"א - קנו ע"ב). 

מה החידוש בברכת שהחיינו על דלעת? – "אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן" (עירובין, מ ע"ב). 

הקרא כצמח רפואה – "אביי אמר: אפילו קרא וחבושא" (כתובות, ס ע"ב).

מהו קרא ומעמדו הרפואי? – "חזא קרא דמחת בביתיה שבקיה ונפק" (נדרים, מט ע"ב).

טיפוסי הדלעת המוזכרים בספרות חז"ל בדגש על "דלעת הרמוצה" – "ומותר בביצה טורמוטא ובדלעת הרמוצה" (נדרים, נא ע"א). 

הדלעת כ"אטם אוזניים" – "אותיבו קרי באוניכו וכתובו ליה" (גיטין, לד ע"א).

לזיהוי הקרי? - "שמעית דקאמר קרי קרי, ולא ידענא מאי קאמר" (בבא מציעא, סד ע"א).

מה מייחד את אכילת הקישואים והדלועים? – "דלמא כאכילת קישואין ודילועין?" (מכות כד ע"א). 

מדוע נבחר חיתוך הדלעת כדוגמה מנוגדת לשחיטת בהמה? – "חתך דלעת עמה דברי הכל פסולה" (חולין, לב ע"א). 

 




 א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר