טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
וחלפי תרדין וקולחי כרוב – סלק
"... שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות מקדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד, רבי עקיבא אומר: שבעה; אלו הן: אגוזי פרך, ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב, ודלעת יונית" (יבמות, פא ע"ב).
פירוש: ... שֶׁהָיָה ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת, שהוא דבר חשוב לעצמו, שאינו נמכר במשקל או בכמויות גדולות, אלא כל פרט ממנו נמנה מְקַדֵּשׁ, ופוסל את הכל, ואינו בטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בשל אי-התבטלותם, אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד. ר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁבְעָה. אֵלּוּ הֵן הדברים שאינם בטלים, מפני שהם חשובים כשלעצמם: אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, וְרִמּוֹנֵי המקום בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת של יין, וְחִלְפֵי תְרָדִין מיני תרד מיוחדים, וְקוֹלָחֵי (גבעולי) כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סלק מצוי שם באנגלית: Chard, Garden Beet שם מדעי: Beta vulgaris
שם נרדף במקורות: סילקא, סילקי, תרדין, תוא? שמות בשפות אחרות: ערבית – סלק, צוטלה
נושא מרכזי: מהם תרדין ומהם חלפי תרדין?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הסלק לחץ כאן.
חלפי תרדין
מקור המשנה המובאת בסוגייתנו הוא בערלה (פ"ג מ"ז) ושם הגרסה היא "וחולפות תרדין". נקדים ונאמר שמקובל לזהות את התרדין עם סלק העלים (מנגולד). למונח "חולפות" אנו מוצאים שתי אסכולות פירוש ורב האי גאון (עוקצין, פ"א מ"ד) מביא את שתיהן: "חילפות תרדין פי' צלעות התרדין. פי' אחר אצל אעאלסלק בטיית". לדעת ח. י. קאהוט יש לגרוס בדבריו "אצל אלאסלק" (اصل الاسلق) שפירושו בערבית "שרש תרדין". בערוך (ערך "חלף") פירש: "... פי' יש שאומרים הן העלין והצלעות של תרדין". כך אנו מוצאים גם בפירוש הריבמ"ץ: "וחולפות התרדין - פי' הן העלין הצלעות של תרדין". הרא"ש מצטט את פירוש הערוך: "חלפי תרדין - פי' בערוך עלין מצלעות התרדין". ציטוט זה שונה במעט מהכתוב בערוך (כת"י ונציה) משום שעל פיו העלים הם מצלעות הסלק ואילו לפי הערוך מדובר בשני דברים שונים: עלים וצלעות. כוונת פירוש זה לא ברורה לי לחלוטין משום שלסלק העלים יש אמנם עלים אך מהן הצלעות? ייתכן והכוונה לבסיסים המעובים של העלים הנראים כצלעות.
ברמב"ם (ערלה, שם) ניתן למצוא פירוש שונה לשם "חלפות": "וחלפות תרדין, מה שהתרד מחליף". בעוקצין (שם) הרמב"ם הרחיב(1). "ותרדין "אלסלק". וחלפות תרדין גזעיהן הנשארין באדמה ומחליפין פעם שניה, ולפיכך נקראו חלפות מן חליפות וכו'". על פי פירוש זה מדובר אמנם בעלים אך בכאלה שהתפתחו מחדש לאחר שקודמיהם נקצצו. שאלה שאין לי עליה מענה ברור היא במה שונים שני סוגי עלים אלו? מדוע העלים שעלו מחדש חשובים יותר ואינם מתבטלים? ייתכן ועלים אלו רכים יותר ולכן ערכם היה גבוה.
על פי האסכולה השניה חלפי התרדין אינם חלקי צמח על קרקעיים אלא תת קרקעיים. הרמב"ם מפרש בעוקצין (שם) באופן שונה . "ותרדין "אלסלק". וחלפות תרדין גזעיהן הנשארין באדמה ומחליפין פעם שניה, ולפיכך נקראו חלפות מן חליפות וכו'". גירסה שונה מעט של פירושו מופיעה במהדורות אחרות (למשל "ראם וילנא"): "קולסי הכרוב – ראשי הכרוב הגדלים ויצא מהן גידים מסתבכין חותכין אותן ומשליכין אותן בעת המכירה והם שרשי קולסי כרוב. ותרדים בלשון ערב סל"ק וחלפות תרדין הם שרשיהם אשר ישארו בקרקע ויצמחו שניהם וע"כ נקראו חלפות מן חליפות". בגירסה זו נאמר "שורשים" במקום "גזעים" אך משמעותם זהה. רע"ב מפרש: "וחליפות התרדים - שרשי התרדים שמשאירים בקרקע כשחותכים התרדים כדי שיחליפו ויעלו אחרים תחתם".
מהמשנה בעוקצין משתמע שחליפות תרדים הם בעלי ערך משני שהרי להלכה אין הם נטמאים ואינם מטמאים: "אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין שרשי קולסי הכרוב וחלפות תרדים והלפת. את שדרכם ליגזז ונעקרו. רבי יוסי מטמא בכלן ומטהר בשרשי קולסי הכרוב והלפת". מפרש הרמב"ם: "ואמרו את שדרכן להגזז ונעקרו רוצה לומר כל מה שדרך לחתוך ולזרוק מאותן השרשים והסיבין ונעקר בשרשיו עם אותו הצמח הרי זה אינו מתטמא ולא מטמא ולא מצטרף. ור' יוסי סובר שכולן מתטמאין ומטמאין חוץ מן הסיבין היוצאין בראשי הכרוב והלפת שאינן ראוין לכלום. ואין הלכה כר' יוסי". לאור זאת קשה להבין מדוע במשנה בערלה נימנים חלפי התרדין עם הדברים שאינם מתבטלים בגלל חשיבותם. איזו חשיבות עשויה להיות לשורשים של סלק לאחר שנעקרו אם אפילו אינם ראויים לאכילה? תשובה לשאלה זו עשוי להיות הסברו של י. פליקס שטען שחולפות תרדין הן אגודות של עלי סלק עלים. על פי הסבר זה ניתן לשער שאגודת עלים גדולה שחשיבותה רבה אכן לא תתבטל.
 |
|
 |
|
סלק מצוי צילם: דרור מלמד - צמח השדה
|
|
סלק מצוי - תפרחת צילם: דרור מלמד - צמח השדה
|
(1) לדעת תוס' יו"ט (ערלה, שם) מדובר בפירושים שונים: "חלפי תרדין - פי' הר"ב עלין כו'. וז"ל הערוך עלין והצלעות של תרדין. ובמ"ד פ"ק דעוקצין מפרש הר"ב בענין אחר".
מקורות עיקריים:
תוספתא כפשוטה, חלק א' (458-459).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 57-58).
ח. צ. לבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 174-175).
ז. עמר, לי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
נ. קריספיל, "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל".
לעיון נוסף:
א. שמאלי, 'סלק ותרד', טבע וארץ כרך ו חוברת ד טבת תשכד עמ' 172-175.
"סלק מצוי" באתר צמח השדה.
בפורטל "הדף היומי":
מהו אניגרון? – "אניגרון מיא דסילקי" (ברכות, לו ע"א).
מהו תרד בלשון חז"ל ומהם חלקיו? – "כתרדין עלי אדמה" (עירובין, נג ע"ב).
מה החשיבות הרפואית של סלקא/תרדין?- "אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח" (נדרים, מט ע"ב).
השפעת התרדין על מערכת העיכול – "אוכלין תרדין ושותין שכר" (סנהדרין, סד ע"א)
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
