[איין זעהען] (חולין ו) התם מוריא ואמרה בר בי רב ליכול חמימא. (עירובין סג) המורה הלכה לפני רבו חייב מיתה (א"ב למה הביאו כאן ואין זה מקום העיקר וכבר הביאו בערך מוריא וגם אין מקומו שם):