[רעגען בויגען] (ברכות נט) על הקשת כשרואה אותו מברך בא"י אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו (קדושין מ) והא תנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו כאלו לא בא לעולם רבה אמר זה המסתכל בקשת פי' מהרהר בלבו שיש דמות כדכתיב כמראה הקשת וגו' והרואה בקשת אסור לו להסתכל בו היינו הבטה ביותר כדי שלא יראה דמות כבוד ה' אלא יהפוך פניו ממנו ויברך וכדכתיב בסופיה דקרא ואפול על פני וגו' (סנהד' צב) כל המסתכל בערוה קשתו ננערת שנאמר עריה תעור קשתך פי' ערוה של אשה קשת שלו ננערת אבר שלו מתחסרת להזריע שנא' עריה משמע ערוה כלומר אם מסתכל אתה בערוה נעור קשתך (יבמות יז) מתרמוד מאי טעמא לא וכו' עד שיתא אלפי קשתוי שנפנו על בנות ירושלים שנאמר נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה (בב"ר פ' נו) ויירש זרעך את שער אויביו זה תרמוד וכו' עד בחרבן ראשון העמידה פ' אלפים קשתים וכו'. ס"א כשטים. ס"א קשטים. לא יורה שם חץ תרגומו לא יקשות תמן גיר: