[שיפין] (חולין כז) עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד תדע שיש ברגליו קשקשין כדגים (שם סו) ובדגים תנן התם (נדה נו) כל שיש קשקשים ויש לו סנפיר אלו הן הקשקשים הקבועים בו וסנפירין שהוא פורח בהן (גמ') ממאי דקשקשת לבוש הוא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש: