[באגען, צילען, ווערפען] (כלים פכ"א) במכבש של חרס ובקשטנית טהור פי' כמין קשת העשוי על המשור הקטן שמו קשטנית פ"א קשת שעל גבי כלי הנכבד וחד שבו נוקבין המלחים נסרים נקרא קשטנית (בתוספתא שבת בפ' אע"פ) ולא יקדיח בקשטנית (א"ב (מדרש במדבר רבה) יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ פי' מורה בקשת תרגום ירושלמי או ירה יירה או גירי דאשא יתקשטון ביה):