טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
בוצינא טבא מקרא מלון הקתא
"והני תרתי מאי עבידתייהו? אמר רבי יצחק: בשכר הגפת דלתות. ונימא ליה: דל בדל! אמר אביי: בוצינא טבא מקרא" (סוכה, נו ע"ב).
פירוש: שנינו במשנה כי אם חָל לִהְיוֹת יוֹם אֶחָד המפסיק בין יום טוב לשבת היה המשמר הקבוע לאותו יום נוטל עשר חלות והיוצא נוטל שתים. ובשאר ימות השנה היה הנכנס נוטל שש והיוצא שש. ואילו לר' יהודה משמר הנכנס היה נוטל שבע חלות, שתים יותר מן המשמר היוצא. ושואלים: וְהָנֵי תַּרְתֵּי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ [ואותן שתי חלות יתירות מה מעשיהן], כלומר: מפני מה ניתנו להם? אָמַר ר' יִצְחָק: בִּשְׂכַר הֲגָפַת דְּלָתוֹת כתמורה על עבודת נעילת דלתות המקדש שנפתחו על ידי המשמר היוצא ואותן היה סוגר המשמר הנכנס. ושואלים: וְנֵימָא לֵיהּ [ושיאמר לו] המשמר היוצא למשמר הנכנס דַּל בְּדַל [הסר את שלך ואסיר את שלי], כלומר: הבה נבטל תקנה זו, ונחלק בשווה, ולשבת הבאה כשתהיה אתה המשמר היוצא תרויח גם אתה שתיטול בשווה עם המשמר הנכנס! אָמַר אַבַּיֵי: בּוּצִינָא טָבָא מִקָּרָא [קישוא שכבר בשל כעת, למרות קוטנו טוב לי מדלעת גדולה שתתבשל לאחר זמן]. כלומר: אין אנשים רוצים לוותר על רווח קטן הבא להם מיד על מנת להרויח יותר לאחר זמן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: מלון הקתא שם באנגלית: Hairy Cucumber שם מדעי: Cucumis melo var. chate
שם נרדף במקורות: קישות, קישוא שמות בערבית: פאקוס
שם עברי: דלעת הבקבוק שם באנגלית: Bottle Gourd שם מדעי: (Lagenaria siceraria (L. vulgaris
שם נרדף במקורות: דלעת יוונית, קרא
נושא מרכזי: מדוע ה"בוצינא" עדיף מה"קרא"?
לנושאים נוספים העוסקים בקשואים - הקש\י כאן.
הפתגם המקביל בלשון ימינו למשל "בוצינא טב מקרא" הוא: "טובה ציפור אחת ביד מאשר שתים על עץ". מפרש כאן רש"י על פי שיטתו במקומות נוספים (ראה במאמר "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"): "בוצינא טבא מקרא - משל הדיוט הוא, האומר לחבירו: דלעת קטנה אני נותן לך במחובר, אם תרצה לתולשה עכשיו, תלוש, ואם תרצה להניחה עד שתיגדל ותיעשה קרא, הניחה ותגדל - טוב לו ליטלה מיד, שמא לאחר זמן יתחרט בו זה, או שמא לא יצטרך זה לזה, הכי נמי גבי משמרות: מי שראוי ליטול עכשיו, לא ימתין לשבת הבאה". פירוש רש"י מבוסס על ההנחה שגם "בוצינא" היא דלעת אלא שהיא עדיין בשלב מוקדם יותר בהשוואה ל"קרא". הערוך (ערך "בצין") והתוס' (סוכה, נו ע"ב) חולקים על זיהוי ה"בוצינא" עם הדלעת ולדעתם מדובר בקישוא ולכן עליהם לפרש באופן שונה את המשל. יש לזכור שהדלעת והקישוא בלשון חז"ל אינם חופפים לשמות בני זמננו. על זהות הקישוא והדלעת ראה במאמרים "אין לך מר בקשות אלא פנימי שבו" ו"מחתכין את הדלועין לפני הבהמה") ותמונות 1-3. פירוש הפתגם על פי תוס':
"בוצינא טבא מקרא - משל הדיוט הוא האומר לחברו דלעת קטנה אני נותן לך במחובר אם תרצה להניחה עד שתיגדל ותיעשה קרא תניחה טוב לו ליטלה מיד שמא לאחר זמן יתחרט בו זה או שמא לא יצטרך זה לזה כך פי' בקונטרס. ור"ת מפרש: דעל כרחך בוצינא וקרא שני מינים הם, דקשואין מתרגמינן בוצינא, ודלעת היינו קרא, כדמוכח בנדרים פרק הנודר מן המבושל (דף נא.) דאמרינן מאי דלעת הרמוצה? קרי קרקוזאי. וקישואין ודילועין ב' מינים כדמוכח במסכת כלאים (פ"ג מ"ה) דתנן: נוטע אדם קישות ודלעת בתוך גומא אחת ובלבד שתהא זו נוטה לצד זו וזו נוטה לצד זו, ונוטה שער של זו לכאן ושער של זו לכאן. ועוד ראיה מהא דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מח.) בוצינא מקטפיה ידיע משמע דלאחר שנגמר הפרי נקרא בוצינא. ואומר ר"ת: שהקישות מין פרי קטן מדלעת שממהר להתבשל ויכול לתולשו מיד, והדלעת גדולה ואינה ממהרת להתבשל, ואין יכול לתולשה עד לאחר זמן, ואוהב אדם דבר מועט לאלתר מדבר מרובה לאחר זמן".
לאור ראיותיו נראה שפירוש תוס' הסובר ש"בוצינא" הוא קישוא מבוסס יותר: א. אונקלוס מתרגם את הפסוק "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים וכו'" (במדבר, יא ה'): "דכירין אנחנא ית נוניא דהוינא אכלין במצרים מגן, ית בוציניא, וית אבטיחיא, וכרתי ובוצלי ותומי". בתרגום יונתן (שם) אנו מוצאים: "דכירין אנחנא ית נוניא דהוינא אכלין במצרים מגן בלא תפקידתא ית קטיא וית מלפפופניא וכו'". מתקבלת כאן זהות בין שני התרגומים והשמות "קשואים" – "בוציניא" – "קטיא" הם שמות נרדפים. ב. מדברי הפתגם העממי במסכת ברכות האומר "בוצין בוצין מקטפיה ידיע" משתמע שלא ייתכן ובוצין הוא דלעת צעירה שהרי היא עדיין לא סיימה את התפתחותה ומנין לנו לדעת מה יהיה בסופה. ב. מדברי הפתגם העממי בסוגייה בברכות (מח ע"א) "בוצין בוצין מקטפיה ידיע" משתמע שלא ייתכן ובוצין הוא דלעת צעירה שהרי היא עדיין לא סיימה את התפתחותה ומנין לנו לדעת מה יהיה בסופה.
בניגוד לרש"י המפרש שהמשל משווה בין שלבים שונים של אותו גידול (דלעת) הרי שלשיטת ר"ת ההשוואה היא בין גידולים שונים המתפתחים בקצב שונה. לקשוא פרי קטן המבשיל (או נאכל) מוקדם יותר ואילו לדלעת פרי גדול המאחר להתבשל. על מנת להעריך את הריאליה שבהסבר זה עלינו לזהות את המינים בהם מדובר ולבדוק את משך זמן הבשלתם ואופן אכילתם. לגבי הדלעת התמונה ברורה, פחות או יותר, וכנראה הכוונה לדלעת הבקבוק ואילו זיהוי הקישוא נתון למחלוקת בין שתי אסכולות (ראו במאמר "אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו"). האחת מזהה את הקישוא עם מלון הקתא והשנייה עם מלפפון הגינה. בין כך ובין כך מדובר במינים שעיקר אכילתם היא בעודם פירות "בוסר" וללא בישול. הדלעת נאכלת לאחר הבשלתה, מרקמה קשה והיא זקוקה לבישול ממושך. פרט מעניין הוא שמלון הקתא נחשב לפרי שהבשלתו המהירה ביותר מבין כל המינים בקבוצה והיא נמשכת כחודשיים וחצי. (1)
צמד המינים "בוצינא" ו"קרא" מעומתים זה לעומת זה במשל עממי נוסף ("היינו דאמר אינשי"): "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות. בית הנשים מיבעי ליה? אמר רבא: שניהן לדבר עבירה נתכוונו. היינו דאמר אינשי: איהו בקרי ואתתיה בבוציני" (מגילה, יב ע"א). מפרש רש"י לשיטתו בזיהוי ה"בוצינא": "איהו בקרי - דלועין גדולות. בוציני - דלועין קטנות, כלומר, דבאותו מין עצמו, זה נואף וזו נואפת, הוא אומר להראות את יופיה, והיא לכך נתכונה שיסתכלו ביופיה". "טורי אבן" (שם) מתקשה להסביר את המשל על פי שיטת ר"ת הסובר ש"בוציני" ו"קרי" הם מינים שונים. מביא ה"טורי אבן" את פירוש תוס' שנ"ץ בשם הר"ש: "איהו בקרא שהעלים גדולים מכסים אותה ואיתתא בבוצינא שהעלים קטנים ואינם מכסים אותה כלומר עוד היא מזנה בפרהסיא יותר ממנו עכ"ל". עלי הדלעת אכן נחשבים לגדולים במשפחת הדלועיים ומימדיהם מגיעים ל – 40*40 ס"מ.
רבי ישעיה פיק מפנה בהערה על גליון הגמרא במגילה לערך "קר" (ד') בערוך שם מובאת תשובה נוספת הקשורה לאופן שבו הוא מפרש את המילה "בוצינא": "... היינו דאמרי אינשי איהי בקרי ואתתיה בבוציני. פירוש האיש אם לא ימצא אשה לזנותה נוקב בקרא נקב קטן לזנות בו, וכך האשה אם לא תמצא זכר תעשה מקשואין מקום זכרות לזנות בו".
 |
|
 |
|
תמונה 3. מלפפון הגינה צילום: מלפפונים PDH |
|
תמונה 4. מלון הקתא |
(1) Paul T. Nicholson, Ian Shaw. Ancient Egyptian materials and technology pp. 635
רשימת מקורות:
מרדכי כסלו, 'לזיהוי הקישואים, הדלועים, האבטיחים והמלפפונות'. בספר "מנחת ספיר" בעריכת ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, עמ' 447-496.
לעיון נוסף:
באתר צמח השדה: ירוקת החמור ; בוצין מפורץ .
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
