תּוֹאַר, look, appearance, countenance; attribute. Snh. 100ᵃ (play on לת̇ר̇ופ̇ה̇, Ez. XLVII, 12) לת̇ואר̇ פנים של בעלי הפ̇ה̇ for brightening the countenance of the speakers. Pirké d’R. El. ch. XLVIII ראו … תָּאֳרוֹ … מלאך וכ׳ Moses’ parents saw that he looked like an angel of God.—יפת ת׳, v. יָפֶה.—Y. Ber. V, 9ᵃ bot., v. חֲבֵרוּת. Y. Sabb. VI, 7ᵈ bot. בשיש עליהן ת׳ כלי when they bear the attribute of (are classified among) vessels; Y. Bets. I, end, 61ᵃ; (Bab. ib. 10ᵃ תורת כלי). Y. Sabb. VIII, end, 11ᶜ אין עליו ת׳ כלי it does not pass by the name of a vessel; a. e.—Pl. תָּאֳרִים. Cant. R. to I, 10 (play on בתורים, ib.) בשני ת׳ … שתּוֹאֲרָן טובה (!)וכ׳ with two countenances, with two brothers, Moses and Aaron, who looked at each other in friendliness, each rejoicing in the other’s greatness.