רֵיו, = h. רֳאִי (cmp. רַאֲוָה, Ez. XXVIII, 17) appearance, sight, form. Targ. Gen. XXIX, 17. Targ. O. Deut. XXI, 11 ריו ed. Berl. (oth. ed. חֵזוּ; Y. רֵיוֵוי pl.). Targ. Esth. II, 7. Targ. Jer. XI, 16; a. fr.—Y. Ḥag. II, 77ᵈ מה אמרית יאיא בר׳ וכ׳ did I mean handsome of sight? I meant handsome of conduct.—Pl. רֵיוֵי, רֵיוֵוי, v. supra.