רִיגּוּג, (רְגַג) desire, desirable thing. Targ. Y. Deut. XII, 20 (not רְגוּג), sq. Targ. II Chr. XII, 9. Ib. XXXII, 27. Targ. Ps. X, 3; a. fr.—[Ib. V, 2 read: רנוני, v. רִינּוּנָא.]—Pl. רִיגּוּגִין, רִיגּוּגַיָּא. Ib. CXL, 9. Targ. Koh. XII, 11. Targ. II Chr. XX, 25 (some ed. דגרוגין, read: רִגְרוּגִין); a. fr.