קִרְיָיא, = h. קִרְיָה, town, settlement, village. Targ. II Esth. IV, 1. Ib. IX, 28. Targ. Prov. XVIII, 19; a. fr.—Y. Ber. II, 5ᵃ top הוה עייל ק׳ ונפיק ק׳ (not ונפקא) he went from place to place; Cant. R. to I, 6 הוה עליל לק׳ ונפיק לק׳. Ib. to V, 14 למזבן עיבור מן ק׳ to buy up the grain of the place; a. e.—Pl. קִרְיָין, קוּ׳, קִרְיָיתָא קוֹ׳, קִרְיָתָא, קִי׳. Targ. Y. II, Num. XXXV, 2 (not קִרְיָת). Targ. Y. ib. 7; 8; a. fr.—Constr. קוּרְיֵי, קוֹ׳. Targ. Y. ib. XXXII, 26; 33; 36; a. e., v. קִרְוָא.—Y. Ḥag. I, 76ᶜ ר׳ יודה … בק׳ דארעא וכ׳ R. Judah, the Nasi sent forth … to visit the small places of Palestine and arrange for them primary teachers &c.; Lam. R. introd. (R. Abba 2). Succ. 44ᵇ ק׳ אית לי I own villages (or sing.). Ib. בני ק׳ the villagers. Y. Maasr. II, 49ᵈ דנפקין וסחרין … קוריין וכ׳ who go out trading in four or five places (during the day) and sleep in their own homes; a. e.