קָלִיט, (קָלַט) suction, (with יַם or יַמָּא) gorge. Y. B. Mets. V, 10ᶜ bot. קָלִיטוֹ של ים (not שלים) the gorge (resorbing the rivers flowing into the sea); trnsf. a certain form of usury (τόκος ναυτικός, fenus nauticum, v. Sm. Ant. 3ʳᵈ ed. London 1890, s. v. Fenus, a. Lübker Reallex. s. v. Ἔμπορος, a. Zinsen), the creditor advancing money on a ship load at his own risk in case of shipwreck, expl. ib. בר נש דיהיב לחבריה מהו דינרין כגון אילין דיהבין וכ׳ if one advances a certain number of Denars to his neighbor in the same manner as those who give goods &c., v. קסוסטבן.—Pl. (ch.) קְלִיטִין. Gen. R. s. 5 (expl. עד נבכי ים, Job XXXVIII, 16) עד ק׳ דימא (some ed. קְלוּטִין) to the gorges of the sea; Yalk. Ps. 848 קטלא (read: קָלִיטָא or קָלְטָא).