קָטַר II, v. preced.) to wreathe, tie. Gen. R. s. 61 (play on קטורה) קָטְרָה מצות וכ׳ Ar. (ed. שמקוטרת, v. קָטַר I) she wreathed (made a crown of) godly deeds &c.; Yalk. ib. 109; Yalk. Chr. 1073.—[Gen. R. l. c. מן קטר, a grammatical gloss, v. Yalk. Gen. l. c., and Ar. s. v. קטר 2.]—Part. pass. קָטוּר; f. קְטוּרָה &c. Midd. II, 5 (ref. to קְטֻרוֹת, Ez. XLVI, 22) אין קְטוּרוֹת אלא שאינן מקורות ‘fenced in’ means that they were not roofed; Yalk. Ez. 381.