קוֹנְטוֹס, (κοντός, contus) pole, shaft of a pike; pike. Erub. III, 3 (34ᵇ) בראש הק׳ Y. ed. (Mish. a. Bab. ed. ד for ט; v. Rabb. D. S. a. l. note 10) on the top of a pole (which is stuck in the ground); Y. ib. 21ᵃ. Y. Taan. II, 66ᵃ top ותליין בק׳ נגד וכ׳ and he suspended them (Nicanor’s head and hands) on a pike put up in the sight of Jerusalem; Y. Meg. I, 70ᶜ bot.; a. e.—Pl. קוֹנְטוֹסִים, קוֹנְטוֹסִין, קוֹנְטָסִ׳ (קוֹנְדּ׳). Succ. 4ᵇ נעץ ארבעה קונדיסין וכ׳ if one drove four poles in the ground and put the covering of a Succah on them; (Tosef. ib. I, 12 העמיד … קורות). Pesik. Vayhi, p. 4ᵇ היה לו … קינטיסין וכ׳ (corr. acc.) he might have taken four poles and spread &c.; Cant. R. to III, 11 קונדסין; Yalk. Ex. 370 קונדיסין. Num. R. s. 4 קונטיטון … וצינורות וכ׳ (corr. acc.) large shafts with hooks on top; והיו מגביהין … בק׳ וכ׳ and they lifted the curtain on the poles and unhooked it. Ib. נושאים … בקונטיטון (some ed. בקונטיס׳; corr. acc.) lifted it on poles. Pesik. R. s. 12 קבע … קונדיסים וכ׳ he fixed four pikes in the ground &c.; Tanḥ. Ki Thetsé 9 קנטסין; Lam. R. to III, 64 קונדיס׳; Yalk. Deut. 938.