קוֹלָא II, קוּלָא m. (preced.; cmp. כֶּלִי) 1) bowl. [Y. Ab. Zar. V, 44ᵈ הדא ק׳, v. קוּלְתָא.]—Pl. קוֹלִין, קוֹלַיָּא, קוּ׳. Targ. II Kings XII, 14. Targ. II Sam. XVII, 28. Targ. I Kings VII, 50. Targ. Jer. LII, 19.—Esth. R. to I, 8 חמרא דקוליה, v. קוּלְתָא.— *2) (cmp. כֶּלִי) dress. Lev. R. s. 37 דאנן זבנין חד ק׳ להדא וכ׳ for we want to buy a (wedding) dress for that orphan girl; [Ar. חדא קולב; comment: an ornament, clasp (?).]