קוֹלְבִין, sing. a. pl. (κολόβιον) a tunic without or with short sleeves. Y. Kil. IX, 32ᵈ top קובלין (corr. acc.), v. דַּלְמָטִיקִין. Y. Sabb. VI, 8ᵇ bot. (expl. מעטפות, Is. III, 22), v. מַעֲפָרָא. Y. ib. XVI, 15ᵈ (among the garments permitted to be saved from fire on the Sabbath) ק׳ של פשתן a linen tunic; Bab. ib. 120ᵃ קלבוס (Ms. M. קנבוס; corr. acc.).