|
שם:
צוּד ² צוּד ², צוּד, צִיד ch. same Targ. Gen. XXVII, 3; 5; 33; a. fr.—Part. צָיֵיד, צָאֵיד, צָאֵד; f. צָיְידָא, צָיְדָא &c. Targ. Prov. VI, 26 (Ms. צדיא, v. צְדֵי I). Ib. XXIII, 28 צָאִידָא בניא וכ׳ ed. Lag. (ed. צאר אבנא, corr. acc.) she catches thoughtless youths. Ib. II, 19 צָיְדִין (some ed. ציירין, corr. acc.; h. text ישיגו); a. fr.—Y. Sabb. VII, 10ᵃ דצָיֵיד, v. כַּוְורָא. B. Mets. 85ᵇ וצָיִידְנָא טבי; Keth. 103ᵇ וצָיִדְנָא (Rashi וצדיינא), v. טַבְיָא. Gen. R. s. 67 ציידא היך צָדוּךְ how they caught thee, O hunter! Y. B. Bath. X, end, 17ᵈ בר נש דהוה צייד לחבריה וכ׳ if a man catches his neighbor in the street (for a debt), and one comes and says, let him go &c. Ib. VIII, 16ᵇ top לא צייד כלום he catches (obtains) nothing. M. Kat. 11ᵃ אזיל … צוּד all went out and fished; a. fr. באדיבות אתר ספריא
|
