לִיסְטָא, לִיסְטָאָה, robber. B. Mets. 84ᵃ, v. לִיסְטָיוּתָא. Koh. R. to VII, 26 [read:] בההוא ליליא נפק ל׳ ותקף וכ׳ that night the robber (with his band) marched out, but the guard was close behind them. Esth. R. to I, 12 הן דל׳ וכ׳ (not דליסטאות), v. הָן. Lev. R. s. 30 איתציד ההוא ליסטא; Yalk. ib. 651 איתסב ההוא ל׳ וכ׳ that robber was captured. Snh. 106ᵇ (in a gentile record concerning Balaam) כד … פנחס ל׳ when Phineas, the robber, slew him; a. e.—Pl. לִיסְטַיָּא, לִיסְטִין, לִיסְטָאֵי, לִסְ׳. Targ. Job IV, 11 (Ms. … טֵסַיָּא). Targ. Jud. V, 11.—Pesik. Shub., p. 165ᵇ (synon. with גַּיְיסוֹת). Gen. R. s. 60; Y. Shek. V, 48ᵈ top; a. fr.