פַּת, c. (b. h.; a piece of bread, in gen. bread, food, sustenance. B. Mets. 107ᵇ פת שחרית breakfast. Ib. (ref. to Ex. XXIII, 25) זו פת במלח וכ׳ that is the morning bread with salt and a ladleful of water. Ab. Zar. II, 6 והפת והשמן שלהן their (the gentiles’) bread and oil; ib. 36ᵃ פִּיתָּן ושמנן. Yoma 74ᵇ, v. סַל. Hor. 13ᵇ פת שלא בשל וכ׳ bread not sufficiently cooked (baked). Ib. פת פחמין bread baked on coals. Gen. R. s. 67 פִּיתְּךָ אפויה, v. אָפָה; a. fr.—[פת כומרין, v. פַּתְכּוּמְרִין.]—Pl. פִּתִּים, פִּתִּין, פִּי׳ pieces. Men. III, 2 או שפתתן פ׳ מרובות or if he broke them in too many (small) pieces; ib. 18ᵇ מאי פ׳ מרובות שריבה בפתיתין ‘many pieces’ means that he parted the pieces repeatedly; Sifra Vayikra, N’dab., Par. 10, ch. XII (ref. to Lev. II, 6) אותה לפ׳ ואין פִּתֶּיהָ לפ׳ thou shalt part it in pieces, but not its pieces again in pieces; Yalk. Lev. 450, v. פָּתִית.