פְּרִישׁוּתָא, (v. פָּרִישָׁא) wonderful deed, wonder. Targ. Job XXXVII, 14 (Ms. פְּרִישָׁתָא); a. fr.—Pl. פְּרִישְׁוָותָא, פְּרִשְׁ׳. Targ. Y. Ex. III, 20 (O. פְּרִשְׁוָתִי, read תַי …; ed. Berl. פְּרִישָׁתִי, read תַי …; v. Berl. Targ. O. II. p. 20). Targ. Ps. LXXVII, 12; a. fr.