פֵּירוּר, פֵּר׳ m. (פָּרַר) 1) crumbling. Pes. 28ᵃ (in Chald. dict.) בעי פ׳ must be crumbled (before being thrown into the river). —2) crumb.—Pl. פֵּירוּרִים, פֵּירוּרִין, פֵּר׳. Sabb. XXI, 3 (143ᵃ). Men. 75ᵇ (ref. to Lev. II, 6) יכול יעשינה פ׳ וכ׳ you might think, he must break it up into crumbs &c., v. פְּתִיתָה; a. fr.—Ab. d’R. N. ch. XXXIII לא … עד שיֵעָשֶׂה לפנינו פ׳ פ׳ (ed. Schechter שנעשה) we shall not cross the sea until it is broken into solid pieces before us; Tanḥ. B’shall. 10 ונעשו המים פר׳; Yalk. Ex. 233 ונעשה פ׳ פ׳ (with ref. to פוררת, Ps. LXXIV, 13).—3) = פַּרְפֶּרֶת, nibblings, desert, delicacies. Y. Ber. VI, end, 10ᵈ, v. פִּיתָּא.