פִּיתָּא, = h. פַּת, piece, bread. Targ. O. Gen. XVIII, 5. Targ. Y. I ib. XL, 16; a. fr.—Ber. 40ᵇ בריך רחמנא מריה דהאי פ׳ blessed be the Merciful One, the owner of this bread. Y. Bets. I, 60ᶜ bot., v. אָרֶסְקִינָס. Y. Ter. VIII, 45ᵈ top פ׳ תחות וכ׳ (you must not put) a piece of bread under the arm-pit (a superstitious practice); Y. Ab. Zar. II, 41ᵃ bot. פותתא. Y. Ber. VI, end, 10ᵈ פ׳ ופירור when there is before you bread and some delicacy; a. fr.—Pl. פִּיתִּין, פִּתִּין. Targ. I Sam. X, 3 (h. text ככרות).