פַּטִּים, פַּטִּימָא I m. (פְּטַם) 1) fat, fattened, stout; (noun) fatling. Targ. Jud. III, 17 (h. text בריא). Targ. II Sam. VI, 13. Targ. I Sam. XXVIII, 24; a. fr.—Pl. פַּטִּימִין, פַּטִּימַיָּא. Targ. I Kings V, 3 עופיא פ׳ (ed. Lag. sing.). Targ. Ez. XLV, 15 Kimḥi (ed. Lag. פטימא; ed. Wil. פִּטְמָא); a. fr.—Y. Peah I, 15ᶜ bot. תרנגולין פ׳ fattened chickens; Y. Kidd. I, 61ᵇ פַּטִּימָן (fem.). Y. Meg. IV, 74ᵈ bot. מחזר פ׳ (ו)בני תורין ordered a translator (of התרים וכ׳, Lev. I, 14) who read ‘fatlings and young doves’ to take it back (and correct); a. e.—Fem. פַּטִּימָא, פַּטִּימְתָּא. Targ. I Chr. IV, 40; a. e.—Lam. R. to I, 1 תרנגולא פ׳ (רבתי) a fattened hen; a. e.—Pl. פַּטִּימָן, פַּטִּימָתָא. Targ. O. Gen. XLI, 2 (Y. פְּטִ׳). Ib. 5; a. fr.—Y. Kidd. l. c., v. supra. —2) perfumed. Esth. R. to I, 3 (in Hebr. diction) שמא לא יצאת ידי קנדלה פ׳ did you perhaps fail to provide perfumed (good) oil for the lamps?, opp. פקטים.