פַּטָּטָא, (פטט a) to break; b) cmp. מלל, to talk; v. פִּטְפֵּט) talkative, flippant. Lev. R. s. 32 (play on שלמית, Lev. XXIV, 11) דהוות פ׳ בשלמא שלם לך וכ׳ she was flippant (pert) in greeting men, ‘peace to thee, peace to you’; Yalk. ib. 657 פַּטְפָּטָה.