עָקַר (b. h.; cmp. עקב) [to be curved, bent; denom. עִיקָּר root,] 1) to uproot, tear loose, detach, remove; to eradicate, undo, abolish, abrogate. Hor. 14ᵃ עוֹקֵר הרים; Snh. 24ᵃ עוקר הרי הרים, v. הַר. Ab. III, 17 הרוח באה ועוֹקַרְתּוֹ וכ׳ a wind comes and uproots it and turns it &c. Pesik. Ekha, p. 123ᵃ כל מקום שנאמר ארון עוקר דיורין ומכניס וכ׳ wherever Adon (Master) is mentioned in the Bible, it means (the landlord) that displaces tenants and imports tenants; ib. עוקר כנענים וכ׳ who drives out the Canaanites and brings in the Israelites. Y. Yeb. I, 2ᵈ; ib. XIII, beg. 13ᵇ ממאנת … לַעֲקוֹר זיקת המת she may (on arriving at majority) refuse the Yabam, which has the effect of annulling her relation to her deceased husband. Ib. כל עמה מודיי שהיא עוֹקֶרֶת all agree that by doing so she annuls her marriage to her deceased husband. Pes. 101ᵇ עָקְרוּ רגליהן לצאת when they detached their feet, in order to go. Sabb. 5ᵃ ע׳ ממקומו וכ׳ (sub. רגליו) he moved from his place and received it. Y. Bets. V, 63ᵃ bot., v. קִיפּוּץ. Meg. 5ᵇ בקש לעקור תשעה וכ׳ wanted to abolish the fast of the Ninth of Ab. Pes. 115ᵇ אין עוֹקְרִין את השלחן we do not remove the table (v. comment.); a. v. fr.—Part. pass. עָקוּר; f. עֲקוּרָה; pl. עֲקוּרִים, עְקוּרִין; עֲקוּרוֹת a) uprooted, torn out. Peah VI, 9 תבואה ע׳ loose (cut) grain, שאינה ע׳ still in the ground.—b) = עָקָר [rootless,] barren, impotent. Yeb. 64ᵃ יצחק אבינו ע׳ היה Isaac was impotent; שניהם ע׳ היו both of them (Isaac and Rebecca) were impotent. Ib. מפני מה היו אבותינו ע׳ wherefore were our ancestors childless (until they prayed)?; a. fr.—Bekh. 44ᵇ (ref. to Deut. VII, 14 ועקרה) שלא תהא תפלתך ע׳ וכ׳ that thy prayer shall not be fruitless before the Lord; Yalk. Deut. 884 שלא … ע׳ מלפני המקום that thy prayer shall not be removed from before the Lord; שלא יהא ביתך עקור מן התלמידים (not עקורה) that thy house shall not be deprived of scholars. —2) to mutilate, hamstring; to make barren, v. infra.
    Nif. - נֱעֶקַר to be uprooted; to be removed, eradicated, destroyed. Y. Kil. III, 28ᶜ bot. נֶעֶקְרוּ הראשונים if the first seeds have been taken out. Ber. IX, 1 הרואה … מקום שנֶעֶקְרָה וכ׳ he who sees … a place from which an idol has been removed (by destruction). Ib. 12ᵇ לא שתֵּעָקֵר … ממקומה וכ׳ not that the memory of the going out from Egypt will be removed from its place (entirely extinct) &c., v. עִיקָּר. Ib.ᵇ לא שיֵעָקֵר יעקב וכ׳ not that the name of Jacob will entirely fall into disuse; a. fr.
    Hif. - הֶעֱקִיר to make barren (עָקָר). Cant. R. to II, 14 מפני מה הֶעֱקַרְתִּי אתכן why did I decree that you be childless? Because I desired to hear your prayer; Gen. R. s. 45 עִקּרְתִּי Pi. (or עָקַרְתִּי Kal).
    Pi. - עִיקֵּר 1) to uproot; to tear loose &c. Gen. R. s. 42 מְעַקַּר בגפנים tried to uproot the vines (destroy the entire nation); Lev. R. s. 11. Ib. המן … לעַקֵּר וכ׳ Haman … undertook to destroy the vines; Gen. R. l. c. ביקש לַעֲקוֹר הגפן כלה. Ḥull. V, 3 המעקר he who tears loose the organs to be cut at slaughtering (v. סִימָן); a. fr. —2) to unfit, mutilate, hamstring; to make barren. Treat. S’maḥ. ch. VIII שורפין ומְעַקְּרִין לפני מלכים you may burn (clothes &c.) and hamstring horses at a king’s death; Ab. Zar. 11ᵃ עוֹקְרִין; Tosef. Sabb. VII (VIII), 19 עוקרין; v. עִיקּוּר. Gen. R. s. 45, v. supra; a. e.
    Nithpa. - נִתְעַקֵּר to be made barren. Ib. למה נִתְעַקְּרוּ האמהות וכ׳ why were the Mothers allowed to be childless? Because the Lord desired to hear their prayers; Cant. R. l. c.; a. e.