סַרְבָּן ², obstinate, rebellious. Targ. O. Num. XVII, 25 (ed. Berl. סַרְבְּ׳). Targ. Ez. II, 8; a. fr.—Pl. סַרְבָּנַיָּא. Targ. Y. Num. l. c. Targ. O. Num. XX, 10 (ed. Berl. סַרְבָ׳; Y. סוּרְבָ׳, סוֹרְבָּ׳). Targ. Ez. II, 3 סורב׳ ed. Lag. (ed. Wil. סרניא, corr. acc.); a. e.—Fem. pl. סַרְבַּנְיָן, v. סַרְבָּנִיתָא.