סְרַב II, Pa. סָרֵיב (Saf. of ארב, ערב) [to interlace,] to confound (cmp. סרך). Targ. Lam. III, 9 ed. Lag. (Var. סראו!; ed. Amst. סרך; h. text עוה). Ib. 11 ed. Lag. (oth. ed. סרך; h. text סורר). Ib. 36 ed. Lag. (ed. oth. לסרכא; h. text לְעֵוֵּת).—Part. pass. Peil סָרִיב, סְרִיבָא; f. pl. סְרִיבָן. Targ. Koh. I, 15 ed. Ven. (oth. ed. סְרִיכָן; h. text מְעֻוָּת).