סָקַר II (b. h. שָׂקַר) [to blink, shine; denom. סִיקְרָא] 1) to look, gaze. Y. Nidd. III, 50ᶜ bot. סוֹקְרִין לפניהן כאדם they look forward (have their eyes in front of the head) like human beings (v. Bab. Nidd. 23ᵃ). —2) (denom. of סִיקְרָא) to paint red, mark with siḳra. Bekh. IX, 7 (58ᵇ) היוצא … סוֹקְרוֹ בסיקרא (Talm. ed. סוֹקֵר) he marks every tenth lamb that goes forth; ib. לא סְקָרוֹ וכ׳ (Talm. ed. סוקרו) if he failed to mark it. Sabb. 67ᵃ סוקרו בסיקרא (v. Rabb. D. S. a. l. note 50); Ḥull. 77ᵇ; a. e.
    Pi. - סִיקֵּר to paint (the eyes). Pesik. Vattom. p. 132ᵃ (ref. to Is. III, 16) שהיו מְסַקְּרוֹת וכ׳ Ar. (ed. סוֹקְרוֹת) they painted their eyes with siḳra; Lam. R. to IV, 15 מְשַׂקְּרוֹת; Lev. R. s. 16; Yalk. Lam. 1030 מְשַׂקֶּרֶת עיניה וכ׳ (not משקרות) she painted her eyes &c.
    Nif. - נִסְקַר to be overlooked, reviewed. R. Hash. 18ᵃ כולן נִסְקָרִין בסקירה אחת they are all reviewed with one glance; v. זָקַר.