סְנוּאֲתָא, שְׂ׳ f. (סְנֵי) 1) the hated wife. Targ. O. Deut. XXI, 15 ס׳ ed. Berl. (oth. ed. שְׂנוּאֲ׳, a. שְׂנִיאֲ׳; Y. סְנוּתָא, a. סְנֵיתָא, סְנִי׳). Targ. O. Gen. XXIX, 33 ס׳ ed. Berl. (oth. ed. שׂ׳; Y. שָׂנֵיתָא). Targ. Prov. XXX, 23 שנוא׳ (ed. Lag. שְׂנִי׳); a. e. —2) hatred, v. סִנְאֲתָא.