סוֹל, (v. סִילּוֹן I) thorn, a wooden prick. Y. Kidd. I, 59ᵈ top (ref. to Deut. XV, 17) מניין אפי׳ בס׳ וכ׳ whence do you prove that you may also use a prick, a thorn &c.?; Bekh. 37ᵇ; Shebu. 4ᵇ; a. e.—Pl. סוּלִּים, סוּלִּין. Num. R. s. 3, beg. מה התמר … עושה ס׳ as the palm bears dates … and also pricks (v. נוֹבֶלֶת); Midr. Till. to Ps. XCII, 13 סילין; ed. Bub. סילין (corr. acc.). Y. Ab. Zar. III, 42ᶜ bot. והסולים (ed. Krot. והסלים, corr. acc.), v. סָמָל.