סוּכְלְתָנוּ, סוּכְלְתָנוּתָא f. (preced.) 1) intelligence, intellect. Targ. Ex. XXXI, 3. Targ. Is. XXIX, 14; a. fr. —2) reasoning. Targ. Prov. XXI, 11 בסוּכְלְתָנוּתֵיה דחכימא (Ms. בסוכלתנוהי, some ed. בסוכלתניה, corr. acc.) when the wise man is reasoned with.