נְחַם, נְחֵים ch. same. [Targ. Y. II, Gen. XXXV, 9 נְחִימַת some ed., read: נַחֵימַת Pa.; v. גְּרַם II.]
    Pa. - נַחֵים, נַחֵם to comfort. Targ. Gen. L, 21 נָחַם ed. Berl. (v. Berl. Targ. O. II, p. 18). Targ. Is. LXI, 2; a. fr.—Targ. Job II, 11 לנַחֲמוּתֵיה to comfort him.—Part. מְנַחֵם, pl. מְנַחֲמִין, v. preced. Targ. II Sam. X, 3.—Keth. 8ᵇ אתא לנַחוּמֵי צעורי וכ׳ he came to console, and he grieved him? Y. Shek. V, 48ᵈ bot., a. e. בעי מְנַחַמְתֵּיה desired to comfort him. Snh. 19ᵃ כי מְנַחֲמֵי אחריני וכ׳ when others comfort him; a. fr.
    Ithpa. - אִתְנַחֵם as preced. Nif. Targ. Job XLII, 6; a. fr.—Y. l. c. ולא קביל עלוי מִתְנַחֲמָה and would not allow himself to be comforted; a. e.