נוּכְרָא, , strange; stranger; gentile. Targ. Prov. VI, 1. Targ. O. Deut. XVII, 15; a. fr.—[Targ. Prov. XI, 17; XVII, 11 נוכריא some ed., v. נַכְזְרָיָא.]—Sabb. 65ᵇ גופא נוכראה another person’s body, v. גּוּפָא.—Pl. נוּכְרָאִין. Targ. Lam. V, 2; a. e.—Fem. נוּכְרָאָה, נוּכְרָיָיא, נוּכְרֵיתָא. Targ. Ex. II, 22. Targ. Job XIX, 17; a. e.—Esp. נוּכְרֵיתָא a gentile woman. Targ. Prov. V, 20; a. fr.—[Ib. XXVII, 4 נוכריתא Ms. abomination (Pesh. מְרַחַקְתָּא), ed. נִכְזְרָיוּתָא.]—Pl. נוּכְרָאָן, נוּכְרֵיָיתָא. Targ. Gen. XXXI, 15 (not נוּכְרֵיתָא).