|
שם:
מִיתוּתָא מִיתוּתָא, (מִית) death, dying. Targ. Y. I Num. XVI, 29; a. fr.—B. Bath. 16ᵇ; Taan. 23ᵃ, v. חַבְרוּתָא. ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|