מַטְלִית, (טָלָא) patch, strip; lining. Kel. XXVII, 12 אף מ׳ חדשה וכ׳ even a new piece of that stuff. Y. Meg. I, 71ᵈ top וטולין במ׳ and is mended by underlining a patch. Gen. R. s. 4, beg. יעשה מ׳ לרקיע let there be made a lining to the firmament (be made stronger). Kel. XXVI, 2 טלה עליו את המְטֶלֶת (R. S. מטלית) if he underlined the bag. Tosef. Ohol. XIV, 6; Zeb. 94ᵃ; a. fr.—Trnsf. a strip of land. Lam. R. to III, 7 (ref. to גדר בעדי, ib.) זו מ׳ של וכ׳ (not מטליה) that means the Samaritan enclave (between Galilee and Judaea).—Pl. מַטְלִיּוֹת. Ib. introd., end זורעין אותה מ׳ מ׳ they planted the land by strips (not the whole at a time); Y. Keth. XII, 35ᵇ top מ׳ מ׳ היתה נשרפת the land was burned up strip-wise; Y. Kil. IX, 32ᶜ; Pesik. Dibré, p. 114ᵃ; (Yalk. Dan. 1066 מטלניות). Lam. R. introd. (R. Abbahu 3, ref. to Ez. XXIV, 6) מ׳ מ׳ היו גולים they were exiled by districts (not all at once); Yalk. Ez. 362.—Dimin. מַטְלוֹנִית, מַטְלָנִית; pl. מַטְלוֹנִיּוֹת, מַטְלָ׳. Sabb. 125ᵃ מ׳ שאין בהן וכ׳ (Ar. מטליות) strips of less than three square handbreadths; Succ. 16ᵃ; B. Bath. 20ᵃ; a. e.—Yalk. Dan. 1066, v. supra.