|
שם:
מְחַמַּר מְחַמַּר, (חֲמַר I) a pile of debris, mound (of a ruined place). Targ. Is. XVII, 1 כרך מ׳ a fortress of debris.—Pl. מְחַמְּרִין, מַחְמְ׳. Targ. Ps. CXL, 11.—V. דִּמְחַמְרָא. באדיבות אתר ספריא
|
