מַדְבַּח, (דְּבַח) = h. מִזְבֵּחַ, altar. Targ. Josh. XXII, 10. Targ. Gen. XII, 8; a. fr.—Zeb. 54ᵃ רב מתרגם באחסנתיה יתבני מ׳ Rab translated (ובן כתפיו שכן, Deut. XXXIII, 12) on his possession shall the altar be built; a. e.—Pl. מַדְבְּחִין, מַדְבָּחַיָּיא; fem. מַדְבְּחָתָא. Targ. O. Num. XXIII, 1; 4; a. e.—Targ. Ps. LXXXIV, 4.—משקי בי (בית) מדבחייא liquids used on the altar (wine, oil), contrad. to משקי בי מטבחייא liquids of the slaughtering place (blood, water). Pes. 17ᵃ (ref. to Eduy. VIII, 4); Tosef. Kel. B. Mets. V, 7 (ed. Zuck. מט׳).