מִדַּבְּרוֹת f. pl. (דבר) 1) conduct, manners. Koh. R. to III, 18 (ref. to דברת, ib.) מ׳ שהצדיקים מִדַּבְּרִים the way the righteous conduct themselves. —2) (b. h.) conversation, talk. Ib. מ׳ שהרשעים מדברים בהם the conversations which the wicked hold. Snh. 67ᵇ, a. fr. כלה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ, v. כָּלָה; ib. 38ᵇ, כלך למדברותיך אצל וכ׳ Ms. M. (ed. כלך אצל); Ḥag. 14ᵃ כלך מדברותיך אצל = כלה מד׳ ולך וכ׳, v. כַּלֵּךְ.